החלטה בתיק ב"ל 39400-11-10

1.         זוהי תביעה להכרה באירוע מיום 3.8.09 כ"תאונת עבודה" מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") .

רקע

2.         גרסתו של התובע פורטה בתצהירו כדלקמן:

א.         התובע יליד 1962, עובד כנגר שכיר בנגריה במושב אחיטוב אשר הייתה שייכת לאביו ז"ל וכיום שייכת לאימו. התובע משמש כמנהל הנגרייה אשר מעסיקה כשלושה עובדים בממוצע. הנגרייה עוסקת בעבודת נגרות לבתים פרטיים.

ב.         ביום 3.8.09 עסקה הנגרייה בייצור דלתות מיוחדות וחריגות בגודלן ובמשקלן עבור בית פרטי.

ג.          ביום האירוע, הרים התובע דלת כבדה (בגובה 2.90 ברוחב 1.20 - 1 ס"מ ובעובי 10 ס"מ) משום שרצה לעבדה ולעשות בה חריצים. זאת תוך שהוא מסתייע בעובד נוסף בשם איאד ג'אברין. במהלך ההרמה חש התובע כאב חד בשריר יד ימין מתחת לכתף וצעק ממש מתוך כאב. התובע ועוזרו הורידו את הדלת והתובע הפסיק את עבודתו עקב הכאבים העזים. 

ד.         התובע לא פנה בתחילה לטיפול רפואי משום שסבר כי הכאבים יחלפו והסתפק בנטילת כדורים נגד כאבים ובמנוחה. משגברו הכאבים, פנה התובע לאורטופד בקופת חולים אשר הפנה אותו בדחיפות לביצוע בדיקת אולטרה-סאונד לכתף. לנוכח ממצאי הבדיקה הופנה למומחה כתף בקופ"ח אשר הפנה את התובע לטיפול פיזיותרפיה ולמרפאות החוץ של ביה"ח איכילוב לצורך ניתוח בכתף.    

ה.         התובע נבדק אף על ידי רופא תעסוקתי ד"ר גפן, אשר קבע כי אינו יכול לחזור לעבודת נגרות וכי אי הכושר נובע מהפגיעה שקרתה לו. למעשה חזר לעבודה חלקית ומוגבלת רק ביום 4.4.10 ועד היום ממשיך לסבול מכאבים, חולשה והגבלה מוחלטת בתפקוד היד.

3.         לנוכח עובדות אלה, הגיש התובע ביום 15.11.09 תביעה לנתבע להכרה בפגיעתו כ"תאונת עבודה" ולתשלום דמי פגיעה אך נדחה במכתב הנתבע מיום 14.6.10, בטענה כי :

"מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו ועפ"י התיעוד הרפואי שעמד לרשותנו לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך".

4.         על רקע החלטה זו הוגשה התביעה שבפנינו.

דיון והכרעה

5.         סעיף 79 לחוק, מגדיר, " תאונת עבודה" :

                        "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו".

בכל מקרה בו נטען כי אירוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק שבגינם נתבעים דמי פגיעה ,יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטיים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. לעניין הקשר הסיבתי צריך שיהיה גורם מסוים בעבודה שניתן לאתרו בזמן ובמקום (דב"ע מח/50-0 המוסד לביטוח לאומי נ' מלכה ויקטור פד"ע כ 284;דב"ע לז/59-0 המוסד נ' חיים קמינסקי פד"ע י 253;דב"ע מא/73-0 בנימין דומב נ' המוסד פד"ע יב 351).

על התובע להביא ראשית ראיה " שאכן קרה אירוע תאונתי בעבודה הקושר את הפגימה לעבודה (ראה: דב"ע מד/0-90 צבי שפיר נ המוסד לביטוח לאומי פד"ע טז 93).

6.         בהודעתו לחוקר הנתבע תאר התובע את נסיבות האירוע:

"בתאריך 3.8.09 עבדנו על פרויקט גדול בהרצליה זה היה פרויקט של דלתות של 3 מטר, דלתות גדולות מאוד וכבדות באופן מיוחד דלתות של וילה גדולה..במהלך העבודה רציתי להרים את הדלת בשביל לעבד אותה ולעשות בה חריצים בתוך הנגרייה, אני הרמתי עם עובד נוסף בשם איאד שעובד אצלי ופתאום הרגשתי כאב חד בשריר יד ימין שלי מתחת לכתף שלי. הורדנו את הדלת אני לא ייחסתי חשיבות לכאב. המשכתי לעבוד אבל הכאבים לא עברו לי.." (עמ' 1 להודעה, ש' 17-20, וכן עמ' 2, ש' 8-15).

7.         גם בחקירתו הנגדית חזר התובע על גרסתו: